בשנת 1979, התוודע זנג יִי, שהיה אז צלם ואוצר צעיר, לתערוכה של הצלם האמריקאי לואיס היין, שהשפיעה עליו באופן מכריע. התערוכה האירה את עיניו ליכולתו וחשיבותו של הצילום לתעד את המציאות החברתית ולהתעמת עם האחריות והמחויבויות שנדרשות אל מול החברה. מאז שנות השמונים, מפנה יִי את תשומת הלב לשינויים בתנאי החיים באזורים הכפריים הנרחבים של סין. הוא צילם עשרות אלפי תמונות בכל רחבי צ'ילוּ במחוז שאנדונג, עיר הולדתו של קונפוציוס. הוא התמקד גם בכפרים של מיעוטים אתניים בסצ'ואן, יונאן, גיז׳וּ, גואנגשי ובמקומות אחרים בסין, במיוחד הר דאליאנג, האזור המיושב הגדול ביותר של בני היִי, שם תיעד את השינויים בחייהם של חקלאים ורועים.
התנאים הטבעיים בהרי דאליאנג מורכבים מאוד, שם ניהלו בני היִי אורח חיים סגור במשך אלפי שנים. רק בשנות החמישים של המאה העשרים הפכו היִי מחברת עבדים לחברה מודרנית. תוך כדי מאמצים הולכים וגוברים של ממשלת סין להיפטר בהדרגה מהעוני, חייהם של בני היִי בהר דאליאנג, בדומה לאלו של חקלאים באזורים אחרים בסין, עברו שינויים אדירים. ברבים מהדימויים, הסצנות מתפוגגות בהדרגה, והופכות לזיכרון ימים עברו.
זנג יִי הוא צלם בעל שם עולמי, אוצר ופעיל חברתי שחי ופועל בסין, זוכה תואר הכבוד וההכרה הגבוהה ביותר של מועצת המדינה של סין.
בשיתוף שגרירות הרפובליקה העממית של סין במדינת ישראל
