מיכאל לבדב מאמין כי רוסיה היא המקום הטוב ביותר עבור צלמים תיעודיים, שכן היא מציעה מגוון בעיות, אנשים ייחודיים ואורחות חיים משונים. על מנת ליצור את הסדרה מדבריות שלג בחצי האי קולה, לבדב איתגר את עצמו ונהג למעלה מ-2,000 קילומטרים דרך מרחבים שוממים ולא מוכרים.
חצי האי קולה ממוקם בקצה חלקה הצפון-מערבי של רוסיה והינו האזור המאוכלס ביותר בחוג הארקטי. במחצית השנייה של המאה ה-20 עבר האזור תהליך אורבניזציה מואץ, ולבדב התעניין במיוחד בהשפעתו של תהליך זה על החברה המקומית.
בצורה האופיינית לכלכלה המתוכננת של ברית המועצות, הערים הגדולות ביותר בחצי האי, על אוצרותיו הטבעיים וחשיבותו האסטרטגית, נבנו כ"מונו-ערים": יישובים שכלכלתם מתבססת בעיקר על תעשייה או מפעל יחיד. בחיפושם אחר הזדמנויות חדשות, מהגרים הגיעו לאזור ממקומות שונים במדינה ובנו בו כבישים, ערים ומפעלים. הם הביאו עמם שפות, מסורות ותרבויות שונות ויצרו יחד זהות על-לאומית.
כאשר הפכה רוסיה לכלכלת שוק חופשי בתחילת שנות ה-90, החלו ערים אלה לסבול ממספר בעיות קשות. משאבי הטבע הולכים ומתדלדלים, תפוקת הייצור פוחתת והתושבים המקומיים חרדים לעתיד ילדיהם. הצטמצמות האוכלוסייה בערים רק מחזקת את התחושות הללו, בעוד הטבע הולך וכובש חזרה את שלו.
בשיתוף הבית הרוסי בתל אביב
אמן:
מיכאיל לבדב
אוצר:
עידו כהן
