בתערוכה מוצגות עבודות פרי יצירתן.ם של קבוצות הצלמות.ים שלקחו חלק בכיתת האמן "גוף-אובייקט-דיוקן" בהנחייתה של שגית זלוף נמיר. קבוצות אלה עברו תהליך שנתי בו המשתתפות.ים חקרו את גופן.ם הפיזי, המנטלי, הסביבתי והצילומי, תוך שהן.ם מגבשות.ים גוף עבודות.
______
התערוכה עוסקת, בין השאר, במרחב הביניים של הפנטזיה – מרחב הנח אי שם בין המציאות לבין ההזיה; מרחב שבו אנו מאמינים אמונה שלמה בפנטזיה, ובה בעת יודעים שאינה אמיתית; מרחב הפועל מול ומתוך המציאות הקונקרטית, אך בו זמנית מותח את גבולותיה. הנושא המוכר הופך זר, מנותק מהקשרו ומשנה את תיפקודו.
הצלמות.ים בדקו את עולמן.ם דרך התשוקות, המאוויים, הפחדים והמכאובים שלהן.ם, תוך שימוש במצלמה ככלי מחקר פרטי ותרבותי המתעמת עם הפער שבין הפנטזיה למציאות, בין המוסכמה ושבירתה, בין התקן והסטייה. העבודות נעות בין שרידים של מעשים נסתרים להתבוננות אוטוביוגרפית וסביבתית, שבמהלכה נולדו יצורי כלאיים המפתים את הצופים להאמין לרגע בפנטזיה, להאמין לרגע בדימוי הצילומי. אנו שואלות.ים את עצמנו האם הדימוי צריך להתקיים באמת, או מספיק שהוא יכול להתקיים, כבטיעון 'השד המתעתע' של דקארט, שגרס כי עלינו להטיל ספק בחושים כולם; להאמין באמונה מלאה שמה שאנו רואים כך הוא, ובה בעת לדעת שאין זה כך כלל.
צילום עליון: מריה רוזנבלט
מנחה ואוצרת:
שגית זלוף נמיר
מציגים:
נורית גל, איגור זייגר, מריה רוזנבלט, הדר דולן שפר, ג'ניפר צ'רני, מאור רוסו, מאיה עצמון, סיגל טלמור, עומר הכהן, גיל לוין, אביטל ולץ דקל, דלית ירדני, אוהד קב, תומר קצב, נעם בן גוריון
