בתערוכה ייחודית המשתרעת על שני חללים בפסטיבל מציג עברי לידר גוף עבודות חדש שצילם במשך כארבעה שבועות, בספטמבר השנה, התקופה בה המתין ללידת בנו באלבמה, ארה"ב. התיעוד מאוד אישי ואינטימי מצד אחד, ומצד שני מהדהד נושאים חברתיים ופוליטיים, החל מחוק הפונדקאות בישראל ועד לאמריקה בתקופת דונלד טראמפ.
___
בתערוכה ייחודית מציג עברי לידר גוף עבודות חדש שצילם במשך כארבעה שבועות, בספטמבר השנה, התקופה בה המתין ללידת בנו באלבמה, ארה"ב. התיעוד מאוד אישי ואינטימי מצד אחד, ומצד שני מהדהד נושאים חברתיים ופוליטיים, מחוק הפונדקאות בישראל ועד לאמריקה בתקופת דונלד טראמפ.
לתערוכה שני חלקים. החלק הראשון הינו הקרנה של עשרות שקופיות המתעדות את סיפור המסע, החל מהטיסה, דרך ההמתנה והשיטוט ברחובות בירמינגהם, אלבמה, ועד ללידה עצמה והימים שאחריה, בבית החולים וב"בית" הזמני. העבודות מצולמות ברובן בטכניקות צילום קלאסיות, מצלמת פילם 35 מ"מ או פורמט בינוני. עובדה זו, יחד עם הבחירות התמטיות והאסתטיות של לידר בסצינות המצולמות, יוצרות אווירה נוסטלגית שמתחזקת באמצעות השימוש במקרן שקופיות ישן. הנוסטלגיה מתחברת לזכרונות ילדות, אולי ילדותו של לידר עצמו לקראת לידת בנו. מכלול הדימויים המוקרנים יוצר תחושה של זמן אחר או עולם מקביל אשר מועצמת בחלקה השני של התערוכה.
החלק השני מוצג בחלל נפרד, שהיה עד לא מזמן בר פעיל, ובו יצר לידר מיצב אווירתי הכולל צילומים, הקרנת וידיאו ופס קול. בחלל הבר מתמזגים בערבוביה צילומים מהשלבים השונים של המסע. פס הקול המתנגן ברקע מורכב משירי קאנטרי אמריקאיים, ובמקביל בוקע מעבודת הוידיאו צליל המוניטור הבודק את קצב ליבו של העובר אשר מתנגן בלופ כמעט מטריד.
דרך המיצב מצליח לידר להכניס את הצופים למצב דומה לזה שהיה בו בזמן אמת: חוויה של זרות, של התבוננות מהצד על תרבות אחרת, שהיא גם מאוד מוכרת, בזמן שהוא מחכה לאירוע המשמעותי ביותר בחייו הבוגרים. התחושה אינה מלנכולית, אלא תלושה וכמעט מסתורית, ובו בזמן מעוררת מתח והתרגשות.
השיר הקצר שכתוב על הלוח בבר, ומתחתיו צילום יחיד של אלבי, הם הרגע הכי אינטימי בתערוכה. עם זאת, לידר לא מספק לצופים חוויה של קתרזיס. מילות השיר, בשילוב הרבדים השונים של התיעוד, מעידים על מורכבות החוויה ואינם חפים מביקורת עצמית ופוליטית. אנו עדים למבט כן על הפנטזיה להיות הורה כמשאלה נרקיסיסטית, ולהרבה ביקורת על חוסר שוויון, בדרום ארה"ב ובישראל של שלהי 2019.
מציג:
עברי לידר
אוצרת:
מיה ענר
