פייר פאולין התחיל את דרכו כצלם-רחוב בשנת 1976 בצרפת, וחי את הצילום ואת הפילוסופיה כדרך חיים למעלה מ- 40 שנה. בשנת 1986 עלה לארץ וייסד את ׳אקרופוליס החדשה׳, בית ספר לפילוסופיה, שפועל כעת בשמונה ערים בארץ.
פייר הרצה והציג תערוכות יחיד בערים שונות ברחבי העולם, כגון פריז, ליסבון, מרסיי, בילבאו, מדריד, מומביי, תל אביב ועוד. הוא הוזמן לקנדה ולאקוודור בחסות משרד החוץ הישראלי, כדי לקדם דיאלוג תרבותי במדינות אלה, השתתף בתערוכת האמנות הבינלאומית המפורסמת "Salon d'Automne" בשנת 2019 בפריז ופרסם חמישה ספרים שעוסקים באמנות ובצילום מזווית ראיה פילוסופית. כיום פייר עדיין מתמקד בצילום רחוב, באמצעות מצלמת Leica Q2 עם עדשה 28 מ”מ.
www.photos-art.org
—
״בשנים האחרונות פיתחתי את המושג ״פוטוסופיה״ שהינו שילוב של פילוסופיה וצילום. פילוסופיה עבורי היא מה שחושף את משמעות החיים והאמנות היא הדרך עבורי להתקרב למשמעות זו. המצלמה היא האמצעי בה אני משתמש כדי לתפוס יופי סמוי מן העין שנוכח בחיים, בכל מקום סביבנו, והתצלומים מאפשרים לי לחשוף אותו ולהציע אותו לכולם כיופי נגלה. ביצירות שבחרתי להציג הדבר החשוב אינו נראה לעין, זהו רגש, סנטימנט, נוסטלגיה, הרמוניה, אבל לא המצב הסובייקטיבי שלי כצלם אלא רגע ייחודי שנבחר מפני שהיה ״הרגע המכריע״. במלים אחרות, הדבר החשוב בכל תמונה אינו הרגע המסוים והמקום המסוים, אלא המהות הייחודית שעוברת בתמונה, המנסה לבטא חיים, הרמוניה, יופי או כל סנטימנט נעלה אחר. מאחורי כל צילום יש רעיון פילוסופי במטרה לחשוף את משמעות החיים, והטקסט הוא חלק בלתי נפרד ממנו. לא מדובר בטקסט שמסביר את הצילום או בצילום שמבטא את הטקסט. הם שניהם חלק מהיצירה ויוצרים את השלם, ללא כוונה להסביר האחד את השני. השילוב בין הצילום לטקסט מאפשר להביא את השלם, את המתח, את החידתי, את הפרדוקס ואת סימן השאלה. הצילומים מזמינים אתכם להיכנס אל חידת היצירה וחידת החיים.״
בהקדמה לספר ׳פוטוסופיה׳ כתב אלכס ליבק על היצירות: ״תמונותיו [של פייר] מספרות ומעלות אצל המתבונן עולמות מורכבים אשר דורשים הרבה יותר ממבט מרפרף. כמעט בכולן אני יכול לדמיין יותר מנרטיב אחד. האניגמטי והחידתי אצלו פותח עבורי הרבה מעבר לסיפור החד משמעי. תצלומיו הם אוניברסליים כיוון שאינם קשורים לזמן ולמקום מסוים״.
אוצרת:
חניתה מטרני
