מרסיביל גרה לבדה בחווה המשמשת כתחנת מזג אוויר בפיורדים האיסלנדיים. הכפר הקרוב ביותר נמצא במרחק שעה נסיעה וגרים בו שמונה תושבים, והעיר הקרובה ביותר נמצאת במרחק שעתיים נסיעה. בחורף, המעבר היבשתי סגור, וניתן להגיע לחווה רק בסירה, כאשר מזג האוויר מאפשר זאת. החיים בחווה – בה גרה מרסיביל יחד עם תריסר כלבים, עדר כבשים, כמה סוסים וחיות משק נוספות – תובעניים, בעיקר בחודשי החורף החשוכים, אז הטמפרטורה צונחת מתחת למינוס 10 מעלות צלזיוס. אולם גם בסופות השלג העזות ביותר היא יוצאת מביתה בכל שלוש שעות כדי לאסוף מידע מטאורולוגי. אם המידע לא יגיע לרייקיאוויק, חיי אדם עשויים להיות בסכנה, שכן מלחים מסתמכים עליו.
לאחר שסיימה לימודי צילום בעיר התעשייתית דורטמונד בגרמניה, רצתה הצלמת מרז'נה סקובץ לברוח מהעיר ולחזור לטבע. בשנת 2012 יצרה קשר עם מרסיביל, עליה שמעה באופן מקרי, והגיעה לגור איתה בחווה. היא נשארה שם במשך שנה, ומאז ועד 2019 הגיעה לחווה מידי שנה למספר חודשים. כך חיו שתי הנשים זו לצד זו, מרוחקות מהעולם ומוטמעות בטבע. לב הסיפור הצילומי הזה הוא מרסיביל עצמה – אישה עצמאית וחזקה החיה בתוך הטבע העוצמתי ומתמודדת עם החורפים הקשוחים באחד המקומות המרוחקים והמבודדים ביותר באיסלנד. עם זאת, הוא גם עוסק בקשר האמיץ בין שתי הנשים, בקסם של החורף והטבע הפראי, ובהגדרה של בית עבור כל אחד מאיתנו.
התערוכה בשיתוף מכון גתה
אמנית:
מרז'נה סקובץ
אוצרת:
יערה רז חקלאי
