תערוכה קבוצתית של בוגרי המחלקה לצילום לקיץ 2019 בפסטיבל הצילום
הצלמות והצלמים בתערוכה תפאורת מציאות משתייכים לדור אשר הפנים את אשליית התיעוד הצילומי ומודע לכוחו של המדיום לייצר ריבוי פרטים ריאליסטיים מחיי היום-יום ובו-בזמן להדגיש מציאות מעוצבת היטב. המציאות המוצגת בעבודות הצלמות והצלמים הצעירים הללו היא ׳אשלייתית-תפאורתית׳: היא פועלת תחת תדמית כמו-אידיאלית ובהתאם לאג׳נדה פוליטית, חברתית או כלכלית נבחרת.
המחלקה לצילום בצלאל, ירושלים 2019
_______
הצלמות והצלמים בתערוכה משתייכים לדור אשר הפנים את אשליית התיעוד הצילומי ומודע לכוחו של המדיום לייצר ריבוי פרטים ריאליסטיים מחיי היום-יום ובו-בזמן להדגיש מציאות מעוצבת היטב. המציאות המוצגת בעבודות אלה היא ׳אשלייתית-תפאורתית׳: היא פועלת תחת תדמית כמו-אידיאלית ובהתאם לאג׳נדה פוליטית, חברתית או כלכלית נבחרת.
כמי שנולדו לתוך עידן שכבר קיבל את הבשורה על אובדן ההבחנה בין ממשות לבין הייצוג שלה, עושים הצלמים הצעירים שימוש מפוכח וביקורתי בכוחו הסימולקרי של הצילום. המבט שלהם ׳ישיר׳ (או כביכול ׳ישיר׳) והוא נושא אופי תיעודי הנסמך על תיאור רווי באינפורמציה של המציאות הסובבת אותם.
מרחב הצילום המופיע בתצלומים שעל הקיר הינו אישי. הוא מושפע במידה מסויימת וסלקטיבית משטף הדימויים הקיים ברחבי הרשתות החברתיות והמדיה. עם זאת, הצלמים הצעירים יוצרים היפוך של המבט ושל האסתטיקה לכדי סף היפר-ריאליסטי, המדגיש את החזוּת או את הראווה – על מנת להבליט העדר גבול בין הממשי והמציאותי לוירטואלי ולמדומה.
כל תצלום במבחר העבודות המוצגות הוא חלק מפרויקט רחב יריעה המהווה מבט סובייקטיבי ומעמיק, שנבחן לאורך זמן על-ידי יוצרו. יחד עם זאת מסתמן קו מחבר בין כל הצלמות והצלמים, ואולי אף מאפיין דורי המעיד על ״רוח תקופה״ במציאות הישראלית העכשווית, כפי שזיהתה אותו האמנית אתי שוורץ המרצה במחלקה – שניסחה אותו ״כתפאורה של מציאות״.
אילנית קונופני ודוד עדיקא
בצלאל, ירושלים 2019
אמנים משתתפים:
ליאת סטולרו, צליל דקלו, נעם סימנר, נויה פרנקו, רעות אלסטר, רשף שחף, אפרת יעקובוביץ', מאי אלימלך, אנה מושקין, הראל גלבוע, אריאל הכהן, יובל נאור, ארקדי ספיבק, נטליה קריבושין
אוצר:
דוד עדיקא, ראש המחלקה לצילום, בצלאל, ירושלים
